1. ביום 31/12/02 בשעה 06:30 בבוקר צלצל הטלפון בבית המגורים של משפחתה של פלונית בחיפה. המנוחה, יצאה ממיטתה וניגשה לסלון הדירה. בעלה וילדיה נותרו בחדריהם. היה זה בוקר חורפי וקר והמנוחה ניגשה להדליק את תנור החימום שבדירה. מדובר היה בתנור חימום הפועל על גז. לפתע אירע פיצוץ עז שהחריד את כל דרי הבית. פלונית נפצעה קשה בכל חלקי גופה ואש החלה להתפשט בבית. פלוני, בעלה של פלונית, רץ לחדרי הילדים, אסף אותם בידיו לאחר מכן אסף את אשתו והוציאם מהדירה. כתוצאה מהפיצוץ נפצעה פלונית קשה בכל חלקי גופה. גם בעלה, והילדים, נפגעו בדרגות חומרה שונות. פלונית אושפזה בבית החולים, אולם לאחר חודשיים בהם נאבקה על חייה נפטרה מפצעיה.
2. בכתב התביעה בתיק זה עותרים התובעים לפצותם על נזקי הגוף שנגרמו להם בעקבות האירוע. התביעה הוגשה על ידי פלוני, בעלה של המנוחה, ילדיה, , הוריה, רבקה ופלוני ואחותה פלונית.
פלוני והילדים תובעים הן בגין נזקי הגוף שנגרמו להם עצמם והן כיורשיה ותלוייה של המנוחה. הורי המנוחה ואחותה תובעים כיורשים.
3. התביעה הוגשה כנגד חברת סופרגז בע"מ (להלן "סופרגז")- ספקית הגז ומתקינת מערכת הגז בדירה, הום סנטר בע"מ- החנות בה נרכש תנור הגז, פמילי ליין שיווק (1990) בע"מ- יבואנית התנור, ומדינת ישראל. בין התובעים לבין הנתבעים 4-2 הושגו הסכמי פשרה ונותרה לדיון אך ורק התביעה כנגד חברת סופרגז.
השאלה העומדת לדיון בשלב זה של ההליך הינה שאלת אחריותה של סופרגז לאירוע, בין בשל התרשלותה ובין בשל הפרת חובות חקוקות.
בטרם אבחן את הטענות השונות אתאר בקצרה את העובדות הרלבנטיות, שברובן אינן שנויות במחלוקת.
רקע
4. המנוחה פלוניתז"ל (להלן: "המנוחה"), בעלה פלוני פלוני (להלן: "התובע") ושני ילדיהם, , גרו במועד האירוע בשכירות בחיפה (להלן: "הדירה"). הדירה הייתה חדשה, ומיד לאחר שנרכשה מהקבלן על ידי בעליה הושכרה לבני הזוג פלוני. תחילת תקופת השכירות הייתה ביום 1/3/01.
הדירה מצויה בבית דירות צמודות קרקע. בבית הדירות הותקנה במהלך הבנייה על ידי סופרגז מערכת גז מרכזית, אשר מספקת גז לכל דירות הבניין. המערכת כוללת מאגר חיצוני של 4 מיכלי גז מטלטלים בקיבול 48 ק"ג כל אחד, המותקנים בגומחה הבנויה בחצר המשותפת של הבניין; ווסת לחץ ראשי, המצוי בעמדת המיכלים, המוריד את הלחץ הגז מהלחץ שבתוך המיכל (כ- 3 עד 5 אטמוספרות בדרך כלל) ללחץ ביניים (כ- 0.8 בר); מהווסת מסופק הגז בצינור נחושת, המושחל בשרוול פלסטי מתחת לקרקע, ומגיע אל נקודת חלוקת הגז לדירות בחדר המדרגות; החלוקה נעשית בתוך שני ארונות מתכת, שבכל אחד מהם מותקן ווסת המספק את הגז בלחץ הסופי לשימוש ביתי, כ- 0.030 בר (30 מיליבר). מכל ווסת מסתעפת הצנרת ל- 3 מוני גז בהתאם לדירות שבבניין. מהמונה יוצא צינור נחושת מושחל בשרוול פלסטי מתחת לריצוף הבית ומגיע לנקודת ההספקה שבדירה, המסתיימת בברז ביטחון בקרבת הכיריים שבמטבח (ראה פירוט מערכת הגז בעמ' 5-7 לחוות דעת עזרא לבנברג נ/4). בדירה היה מצוי רק ברז אחד בקרבת הכיריים שבמטבח. עם זאת לדירה הגיע צינור נחושת נוסף המושחל בתוך צינור פלסטיק. צינור זה לא היה מחובר למערכת הגז. הצינור הסתיים בדירה בסמוך לפינת האוכל, אולם לא היה מותקן בו כל ברז חיבור.
5. לצורך חימום הדירה בחורף השתמשו בני משפחת פלוני במזגן שהיה בה. מספר ימים לפני התאונה התקלקל המזגן. לאחר שהתברר כי תיקונו יארך מספר ימים, הוציא התובע ממחסן הדירה תנור חימום המופעל בגז וביקש להשתמש בו לחימום הדירה (להלן: "התנור"). מדובר בתנור שנקנה מספר שנים לפני כן על ידי המנוחה ואחיה. ככל הנראה היה זה תנור תוצרת "דלונגי" (ראה ת/6). ביחד עם התנור נרכש על ידי המנוחה ואחיה צינור גומי באורך של 8-10 מ'. התנור מופעל בגז שאמור להגיע דרך הצינור מברז גז. על התנור עצמו ברז לבחירת עצמת הלהבה. הדלקת התנור נעשית בעזרת מצת המותקן עליו.
על מנת להפעיל את תנור הגז ניתק התובע את הצינור המוביל גז לכיריים שבמטבח, ובמקומו חיבר לאותו ברז הגז את הצינור של התנור. כך, במשך מספר ימים לפני התאונה, נהגו התובע והמנוחה להחליף בין צינורות הגז - של התנור ושל הכיריים - בהתאם לצורך (ת/4, הודעה מס' 1 של התובע במשטרה - נספח לת/9, פרוטוקול עמ' 25).
6. בערב שלפני התאונה חזר התובע מעבודתו בשעה 22:00 או 23:00. לדבריו התנור פעל בדירה. לפני לכתם לישון בשעה 24:00 לערך, כיבו התובע או המנוחה את התנור. צינור הגז של התנור נותר מחובר לברז. כאמור בבוקר בשעה 06:30 צלצל הטלפון; הייתה זו אם המנוחה שהתקשרה כדי להשכים את בני הבית. המנוחה ניגשה לטלפון, אשר בינתיים הפסיק לצלצל. התובע אשר המשיך לנמנם במיטתו, שמע כי המנוחה ניגשה לסלון. לדבריו הוא שמע את המנוחה מנסה להדליק את התנור. הניסיון הראשון לא צלח. הוא שמע אותה מנסה בשנית, ואז אירע הפיצוץ בדירה, מלווה בלהבות אש (הודעה מס' 1 של התובע במשטרה - נספח לת/9).
7. התובע מיהר לצאת ממיטתו ובעזרת שכנים וכוחות הביטחון פינה את הילדים ואת המנוחה אל מחוץ לבית. כל בני המשפחה נפגעו מהפיצוץ והשריפה שהתלקחה ופונו לבית החולים, כאשר הם סובלים מכוויות בדרגה שונה (ראו סעיף 9 לגיליון חקירת דליקה ת/1).
על עוצמת הפיצוץ תעיד העובדה כי לבית נגרם הרס רב, כאשר דלתות וחלונות נעקרו ממקומם והועפו החוצה, ריהוט הועף אל מחוץ לדירה, והכול התמלא בשברי זכוכיות ופיח.
לאחר כחודשיים בהם הייתה המנוחה מאושפזת במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים רמב"ם, היא נפטרה מפצעיה ביום 21/2/03.
8. אין חולק כי הפיצוץ אירע בשל דליפת גז במהלך שעות הלילה, והדלקת תנור הגז בידי המנוחה בבוקר גרמה להצתתו ולפיצוץ העז. הן חוקר שירותי כיבי האש, מר פלוני שמעוני (ת/1) והן דב שריר, החוקר מאגף פיקוח ובטיחות במשרד התשתיות הלאומיות (נ/4) הגיעו למסקנה כי מקור הדליפה היה צינור תנור הגז, אשר ניתק מברז הביטחון.
מר שמעוני ציין בחקירתו כי "איני יכול לדעת מאיזה צד של הצינור הייתה הדליפה. אני יכול לומר משהו מתחום העבודה השוטפת שלי בדרך כלל הצינורות האלה נשחקים, מתבלים כתוצאה של הוצאה והכנסה מה שנפגם זה הקצה של הצינור שהוא נסדק. אני מכיר המון מקרים כאלה, עבדתי גם ברישוי עסקים ובדקתי את הדברים האלה, זאת הבעיה העיקרית בצינורות האלה, הבנתי שהצינור גם לא היה תקני. יש להם אפשרות של ייבוש. ההכנסה והוצאה של צינור יכולה לגרום לסדק ממנו באה הדליפה. אי אפשר היה לבדוק את שאריות הצינור ולתת תשובה מהיכן הייתה הדליפה" (עמ' 19).
דב שריר מציין בדו"ח סיכום האירוע, כי "בערב קודם לארוע השתמשו בתנור ולא סגרו את ברז הבטחון במטבח. הצינור הגמיש ניתק בשלב מסוים (נראו סמני סבון) וגז דלף לחלל הדירה שהיה סגור בלילה. נסיון להדליק את התנור הצית את הגז שהיה בדירה".
9. על כן, נקודת המוצא לדיון, הינה כי במהלך הלילה השתחרר צינור הגז של התנור מברז הגז שבסמוך לכיריים במטבח; גז שדלף החל להצטבר בחלל הבית והפיצוץ אירע בעת שהמנוחה ניסתה להצית את האש ולהדליק את תנור הגז.